קיר כלונסאות נבנה מקידוחים צמודים לאורך היקף החפירה, בקוטר של 60 עד 80 ס״מ, עם יציקת בטון בכל קידוח. בין כלונס לכלונס נשארים חיבורים, ובעומק החפירה הם הנקודות שבהן מים מחפשים דרך. בפרויקטים של מרתפים וחניונים תת-קרקעיים, מי תהום או מי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע יכולים להגיע אל תוך החפירה ולפגוע בעבודה ובמבנה שאחריה.

איטום כלונסאות דיפון הוא לכן חלק מהתכנון ההנדסי של החפירה, לא תוספת של הרגע האחרון. בעל פרויקט שמבין את האפשרויות מראש יכול לשאול את המהנדס והקבלן את השאלות הנכונות ולהימנע מתיקונים יקרים באמצע העבודה.

שיטות איטום עיקריות

איכות האיטום מתחילה כבר בקידוח ובבטון עצמו. אלה הגישות הנפוצות:

• בטון כלונסאות איכותי ויציקה רציפה. בטון צפוף שנוצק ברצף, ללא הפסקות, מצמצם חדירות מים דרך גוף הכלונס עצמו.
• קידוח בנטונייט. נוזל הבנטונייט שמייצב את דפנות הקידוח יוצר שכבה דקה על הדופן. בנטונייט הוא גם החומר שבו משתמשים בקיר סלארי, שבו הקיר נבנה בתוך תעלה מלאה בנוזל, ולכן הוא מתאים לחפירות עם מי תהום. פירוט נוסף בעמוד על קידוחי בנטונייט ופולימר.
• איטום החיבורים בין הכלונסאות. הנקודות הרגישות ביותר הן המרווחים בין כלונסאות סמוכים. בהן מטפלים בחומרי איטום ייעודיים לפי הוראות המהנדס.
• איטום פנימי של הקיר. אחרי החפירה, ובמקרה של קיר קבוע, מוסיפים שכבת איטום או קיר פנימי כדי לסגור סופית את המבנה מפני רטיבות.

בחירת החומר המדויק, למשל ציפוי, יריעות או חומרי הזרקה, נקבעת בתכנון לפי תנאי הקרקע ורמת מי התהום. זו החלטה של מהנדס, לא של הקבלן לבדו.

מתי נדרש איטום נוסף

לא בכל חפירה מספיק האיטום הבסיסי שמגיע עם הכלונסאות. איטום נוסף נדרש בדרך כלל במצבים האלה:

• חפירה שמגיעה לגובה מי תהום, בעיקר במרתף או בחניון תת-קרקעי.
• קרקע חולית או רכה, שמאפשרת למים לעבור בקלות דרך החיבורים.
• קיר דיפון שיהפוך לחלק מהמבנה הקבוע ולא יוסר בסוף העבודה.
• חדירת מים שנראית כבר בזמן החפירה, בין הכלונסאות או דרך הבטון.

הבסיס לכל ההחלטות האלה הוא סקר קרקע וקידוחי ניסיון, שמראים מה יש מתחת לאתר לפני שמתחילים. כדאי לקרוא על ההבדל בין קידוח ניסיון לסקר קרקע ולוודא שהנתונים על מי התהום נבדקו לפני שנבחרת שיטת הדיפון.

מה משפיע על העלות

אין מחיר אחד לאיטום כלונסאות, כי כמה גורמים משנים אותו מפרויקט לפרויקט:

• עומק החפירה והיקף הקיר.
• רמת מי התהום וכמות המים שצפויה להגיע.
• שיטת הדיפון שנבחרה (כלונסאות, קיר סלארי או לוחות).
• האם הקיר זמני או קבוע.
• גישה לאתר: אתר צר או צפוף מצריך ציוד שונה ומשפיע על זמן העבודה.

הדרך המדויקת להבין עלות היא הצעה על בסיס נתוני הקרקע של האתר. הערכה בלי סקר קרקע היא ניחוש.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

1. דילוג על בדיקת הקרקע. בחירת איטום בלי לדעת היכן עומדים מי התהום מובילה לפתרון שלא מתאים.
2. הפרדה בין תכנון הדיפון לתכנון האיטום. כשהשניים מתוכננים יחד, קל יותר לטפל בחיבורים בזמן.
3. איכות בטון ויציקה לא עקבית. יציקה עם הפסקות או בטון לא מתאים יוצרים נקודות חדירה.
4. דחיית הטיפול בחדירת מים. דליפה קטנה בזמן החפירה נוטה להחמיר, וטיפול בה מוקדם זול יותר.
5. בחירת קבלן לפי מחיר בלבד. כדאי לברר ניסיון בדיפון בתנאי מי תהום. יש לנו מדריך שמסביר איך בוחרים קבלן קידוחים ואילו שאלות לשאול.

לסקירה רחבה של שיטות הדיפון עצמן, ראו את הדף על קירות דיפון ואת המדריך על דיפון חפירה לחניון תת-קרקעי. אם יש לכם פרויקט בתכנון, אפשר ליצור קשר עם צדוק קידוחים ולתאם שיחת ייעוץ.

שאלות נפוצות על איטום כלונסאות דיפון

האם כל קיר כלונסאות דורש איטום?

לא תמיד. האיטום נקבע לפי עומק החפירה, רמת מי התהום וסוג הקרקע. כשהחפירה מגיעה למי תהום או כשהקיר הופך לחלק קבוע מהמבנה, בדרך כלל נדרש איטום נוסף.

מה התפקיד של בנטונייט בקידוח כלונסאות?

נוזל הבנטונייט מייצב את דפנות הקידוח ויוצר שכבה דקה על הדופן. הוא גם הבסיס לשיטת הקיר הסלארי, שנבנה בתוך תעלה מלאה בנוזל.

איפה מתרחשות בדרך כלל חדירות מים בקיר כלונסאות?

הנקודות הרגישות הן החיבורים והמרווחים בין כלונסאות סמוכים, וכן אזורים שבהם הבטון נוצק בצורה לא רציפה.

מי קובע איזה חומר איטום להשתמש בו?

המהנדס קובע זאת בתכנון, לפי תנאי הקרקע ורמת מי התהום. הקבלן מבצע בהתאם להוראות ההנדסיות.

מה צריך לבדוק לפני שבוחרים שיטת איטום?

קודם כול סקר קרקע וקידוחי ניסיון, שמראים אם יש מי תהום ומה סוג הקרקע. בלי הנתונים האלה קשה לבחור פתרון מתאים.

האם אפשר להעריך עלות איטום בלי לראות את האתר?

קשה לעשות זאת באופן אמין. העלות תלויה בעומק, בהיקף הקיר, ברמת מי התהום ובתנאי הגישה, ולכן הצעה מדויקת מבוססת על נתוני האתר.