CFA הוא ראשי תיבות של Continuous Flight Auger – שיטת קידוח כלונסאות שבה משתמשים במקדח ספירלי רציף (בורג גדול) שמוחדר לקרקע בסיבוב רציף, מבלי להוציא את הציוד ממנה לאורך כל הקידוח.
בשיטה הרגילה לקידוח כלונסאות, צינור הנחה (casing) מוחדר לקרקע כדי לייצב את הדפנות. בשיטת CFA אין צורך בצינור הנחה: המקדח הספירלי עצמו מחזיק את הקרקע מצידי הקידוח בזמן העבודה. ברגע שהמקדח מגיע לעומק המתוכנן, מזרימים בטון בלחץ דרך הציר החלול של המקדח, ומושכים אותו כלפי מעלה תוך כדי יציקה. הבטון ממלא את הקידוח בצורה רציפה ומונע קריסת דפנות.
התוצאה היא כלונס בטון שלם, איכותי ואחיד – בזמן קצר יחסית ועם מינימום רעש ורעידות.
שיטת CFA מתאימה בעיקר לקרקעות רכות עד בינוניות: חול, חרסית, אדמה לוסית ותערובות שלהן. זהו היתרון הגדול שלה – היא מהירה ויעילה בדיוק בסוגי קרקע שנפוצים בישראל, במיוחד בערים כמו תל אביב, ראשון לציון, ובאתרים בסמוך לקו החוף.
היא פחות מתאימה לקרקע סלעית או לסלע גיר קשה, שם נדרשות שיטות אחרות כמו קידוח בשיטת רוטרי עם בנטונייט או פולימר. גם באתרים שבהם יש מפלס מי תהום גבוה מאוד יש לבחון את הנתונים בקפידה לפני שבוחרים CFA.
לכן, לפני כל פרויקט כלונסאות, חשוב לבצע סקר קרקע וקידוחי ניסיון שיקבעו אם CFA היא השיטה המתאימה לתנאי השטח הספציפיים.
פרויקטים עירוניים – בעיקר חיזוקי מבנים תחת תמ"א 38 – מציבים אתגרים ייחודיים: אתרים צפופים, מבנים סמוכים, שכנים, ורגולציה על רמות רעש ורעידות. כאן שיטת CFA מציגה יתרונות ברורים:
- מינימום רעידות: הקידוח הרציף מפיק הרבה פחות רעידות בהשוואה לשיטות פטישים או רעידה. זה קריטי כשבונים ליד בניין קיים שהשכנים ממשיכים לגור בו.
- רעש נמוך: הציוד שקט יותר, מה שמאפשר עבודה גם בשעות רגישות ומפחית חיכוכים עם הסביבה.
- מהירות ביצוע: כלונס אחד יכול להיקדח ביציקת בטון בתוך זמן קצר. כשמדובר בעשרות כלונסים בפרויקט, החיסכון בזמן משמעותי.
- ללא מי תהום בבור: מכיוון שהבטון מוזרק ברציפות תוך כדי משיכת המקדח, הקידוח לא נשאר פתוח לאוויר ואין סכנת חדירת מים לפני היציקה.
- פחות פסולת קרקע: חומר הקדיחה יוצא על גבי הספירלה ולא דורש שאיבה או שפיכת נוזלים – מה שמפשט את העבודה באתר עירוני.
בפרויקטים של תמ"א 38, שבהם מקימים לרוב כלונסאות חדשים ליד יסודות ישנים וליד דיירים פעילים, CFA הוא לרוב הבחירה המועדפת של מהנדסי הקרקע.
ביצוע קידוח CFA מקצועי עובר מספר שלבים ברורים:
- תכנון וסקר קרקע: מהנדס הקרקע קובע את קוטר הכלונסים, העומק הנדרש ומרחק הקדיחות – על בסיס נתוני הסקר שנאספו מראש.
- מיקום המכונה: מכונת CFA ממוקמת מעל נקודת הקידוח. ניתן לעבוד עם מכונות בגדלים שונים, בהתאם לגובה הפנוי בשטח.
- קידוח רציף: המקדח הספירלי מוחדר לקרקע בסיבוב קבוע ורציף, ללא עצירות לפינוי חומר. הספירלה מעלה את חומר הקדיחה כלפי מעלה תוך כדי קידוח.
- יציקת בטון: ברגע שמגיעים לעומק הנדרש, מזרימים בטון בלחץ מתחת לאדמה דרך הציר החלול של המקדח, ובמקביל מושכים את המקדח כלפי מעלה בקצב מבוקר.
- הכנסת שלד פלדה: לאחר היציקה מוחדר שלד פלדה (כלוב ברזל) לתוך הבטון הטרי, להגדלת חוזק הכלונס.
- בקרת איכות: בודקים לחץ הזרמת הבטון, קצב המשיכה ועומק הכלונס – לרוב בסיוע ציוד אלקטרוני המחובר למכונה.
כל שלב תלוי בשלב שלפניו, ולכן נוכחות של מפעיל מנוסה ומנהל שטח מקצועי לאורך כל הביצוע היא לא רשות – היא הכרח.
בצדוק קידוחים אנחנו מבצעים גם קידוחי בנטונייט ופולימר, גם כלונסאות בשיטת casing, וגם CFA. ההחלטה איזו שיטה לבחור תמיד מתחילה בנתוני הקרקע ובדרישות המהנדס – לא בהעדפה כללית.
בהשוואה גסה:
- CFA לעומת קידוח עם casing: CFA מהיר יותר ופחות רועש, אך מחייב קרקע שמחזיקה את עצמה במהלך הקידוח. קידוח עם casing מתאים לתנאים קשים יותר.
- CFA לעומת בנטונייט/פולימר: בנטונייט ופולימר מתאימים יותר לקרקעות עמוקות, לסלע, או למקרים שבהם יש סיכון גבוה לקריסה. CFA פשוט יותר לוגיסטית ומפיק פחות חומרים לטיפול בשטח.
- CFA כחלק מקיר כלונסאות: לעיתים כלונסי CFA מוקמים בצמוד זה לזה כדי ליצור קיר דיפון מסוג קיר כלונסאות – שיטה נפוצה בחפירות עמוקות סמוכות למבנים קיימים.
צדוק קידוחים מבצעת קידוחי CFA כחלק ממגוון שירותי הקידוח שלנו – לצד קידוחי ניסיון וסקרי קרקע, קירות דיפון, מיקרופייל, ועוד. הצוות שלנו כולל מפעילים מנוסים ומנהלי שטח מקצועיים המלווים כל שלב בפרויקט.
אם אתם בשלבי תכנון פרויקט תמ"א 38, בנייה חדשה, או חפירה עמוקה – ואתם שוקלים אם CFA מתאים לאתר שלכם, מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ראשוני. אנחנו נבחן את הנתונים יחד עם מהנדס הקרקע ונמליץ על הפתרון הנכון.
טלפון: 054-2020047
מייל: office@zadokdrill.co.il