לפני שיוצקים יסודות לכל מבנה, צריך לדעת במה בונים. בדיקת קרקע לפני בנייה היא הדרך לקבל את התשובה הזאת: מה מצב האדמה מתחת לפני השטח, עד כמה היא יציבה, האם יש שכבות חרסית או אבן, ומה עומק מי התהום.
בלי הנתונים האלה, המהנדס לא יכול לתכנן יסודות נכון. והטעות עולה הרבה יותר מהבדיקה עצמה.
מה כוללת בדיקת קרקע לפני בנייה?
הבדיקה מורכבת בדרך כלל משני שלבים: קידוחי ניסיון בשטח ואחריהם בדיקות מעבדה על הדגימות שנלקחו.
בשלב הקידוח, מקדחים בנקודות שונות בחלקה עד לעומק שנקבע מראש בהתאם לסוג הפרויקט. מציוד הקידוח מגיעות דגימות אדמה בכל מטר עומק, ומבוצע מבחן SPT (Standard Penetration Test) שמודד את התנגדות הקרקע לחדירה. המבחן הזה נותן מספר אחד שמסכם את עוצמת השכבה, ושהמהנדס ישתמש בו ישירות לחישוב הנשיאה.
בשלב המעבדה, הדגימות עוברות בדיקות כמו גבול אטרברג (למדידת גמישות החרסית), ניתוח גרנולומטרי (הרכב חלקיקי האדמה) ולפעמים גם בדיקת לחץ חד-צירי. התוצאות מגיעות לידי גיאוטכנאי שמכין דוח קרקע, והדוח הזה הוא הבסיס לתכנון.
מי מבצע את הבדיקה?
יש שתי קבוצות שעובדות יחד: מבצעי הקידוח בשטח, ומהנדס גיאוטכני שמפרש את הנתונים. חברת קידוחים כמו צדוק קידוחים מגיעה עם הציוד, מקדחת, לוקחת דגימות ומעבירה את הממצאים לאחראי המקצועי. הגיאוטכנאי מנתח ומוציא את הדוח הסופי.
בפרויקטים לפי תמ"א 38, הדוח נדרש גם על ידי הרשות המקומית וגם על ידי מהנדס הפרויקט. ניתן לקרוא עוד על סקר קרקע לתמ"א 38 בעמוד הייעודי.
כמה קידוחי ניסיון צריך?
זה תלוי בגודל החלקה ובמורכבות הפרויקט. בבית פרטי קטן, לרוב מספיקים שניים עד שלושה קידוחים. בבניין מגורים גדול יותר, המספר עולה בהתאם לשטח הבסיס ולסוג היסוד המתוכנן. הגיאוטכנאי הוא שמחליט על מספר הנקודות ועומקן.
מה ההבדל בין קידוח ניסיון לסקר קרקע?
קידוח ניסיון הוא הפעולה הפיזית בשטח: הכנסת המקדח לאדמה ולקיחת הדגימות. סקר קרקע הוא המסמך המסכם שכולל את הממצאים מהקידוחים, ממבדקי SPT, מבדיקות המעבדה ומהניתוח הגיאוטכני. כלומר, קידוחי הניסיון הם חלק מהסקר, לא דבר נפרד ממנו. למידע מפורט נוסף, ניתן לקרוא על ההבדל בין קידוח ניסיון לסקר קרקע.
מתי חייבים לבצע בדיקת קרקע?
על פי תקנות התכנון והבנייה בישראל, בדיקת קרקע נדרשת כמעט לכל היתר בנייה למבנה חדש. הרשות המקומית בדרך כלל מבקשת לראות דוח קרקע לפני שמאשרים את תכניות היסודות. גם בפרויקטי תמ"א 38 ופינוי-בינוי, הדוח נדרש בשלב מוקדם של ההליך.
להתייעצות לגבי בדיקת קרקע בפרויקט שלכם, ניתן לפנות לצדוק קידוחים בטלפון 054-2020047.
" style="width:100%;height:auto;display:block;border-radius:4px" />
בדיקת קרקע לפני בנייה היא שלב הנדסי מחייב שבו מהנדס קרקע מוסמך בוחן את תכונות הקרקע בשטח המיועד לבנייה. בלי המידע הזה, אי אפשר לתכנן יסודות בצורה נכונה. רשויות הרישוי בישראל דורשות דוח קרקע לפני מתן היתר בנייה לכמעט כל מבנה מגורים או מסחרי.
הסיבה פשוטה: קרקע שנראית יציבה מבחוץ עשויה להכיל שכבות חרסית, מי תהום גבוהים, חללים, או חומר מילוי רופף שיגרמו להתבססות לאחר הבנייה. גילוי הממצאים האלה לפני שמתחילים לבנות חוסך עלויות תיקון שיכולות להיות גבוהות בהרבה מעלות הבדיקה עצמה.
מה כוללת בדיקת קרקע בפועל
הבדיקה מורכבת משני חלקים עיקריים: עבודת שטח ועבודת מעבדה.
בשלב השטח, מבצעים קידוחי ניסיון בקרקע. הקידוחים מאפשרים להוציא דגימות קרקע מעומקים שונים, לבחון את שכבות הקרקע בעין, ולמדוד פרמטרים כמו עמידות החדירה (SPT). מספר הקידוחים ועומקם תלויים בגודל הפרויקט, אך בפרויקט מגורים טיפוסי מבצעים לרוב בין שניים לחמישה קידוחי ניסיון. בחלק מהמקרים מבצעים גם מבחני נשיאה ישירים בקרקע.
בשלב המעבדה, הדגימות שהוצאו מהקידוחים עוברות בדיקות לקביעת:
- גבול אטרברג (נזילות וגבול פלסטיות של חרסיות)
- גרנולומטריה (חלוקת גודל גרגרים)
- תכולת מים ומשקל יחידה
- פוטנציאל נפיחות בקרקעות חרסיתיות
בסוף התהליך, מהנדס הקרקע מכין דוח מסכם שכולל המלצות לסוג היסוד המתאים, עומק היסוד, ולחץ הקרקע המותר.
מה ההבדל בין בודק קרקע לסקר קרקע
שני המונחים נשמעים דומים אך מתארים דברים שונים. בודק קרקע הוא מהנדס גיאוטכני מוסמך שמבצע את הבדיקה ואחראי על הדוח ההנדסי. הוא מגיע לשטח, מפקח על הקידוחים, מנתח את הדגימות ומסכם את הממצאים בדוח שחתום בחותמת מהנדס.
סקר קרקע הוא התהליך הכולל, ולא אדם. הסקר כולל את עבודת השטח (קידוחי הניסיון), את הבדיקות במעבדה ואת הדוח הסופי. כלומר, בודק הקרקע הוא מי שמבצע את סקר הקרקע.
חשוב לדעת: קידוחי הניסיון בקרקע הם הכלי הטכני שבאמצעותו מבצעים את הסקר. ללא קידוחים, אין אפשרות לדגום את הקרקע בעומקים הנדרשים ולתת חוות דעת הנדסית מבוססת. אצל צדוק קידוחים מבצעים את הקידוחים עצמם, ועל הבסיס שמספקים הקידוחים יכול המהנדס הגיאוטכני להכין את הדוח.
למידע נוסף על ההבדל בין קידוח ניסיון לסקר קרקע, ראו את המדריך המפורט בנושא באתר.
אילו ממצאים משפיעים על תכנון היסודות
הדוח הגיאוטכני מכיל ממצאים שמשפיעים ישירות על ההחלטות ההנדסיות בפרויקט:
- קרקע רכה או חרסיתית: מחייבת יסודות עמוקים יותר, לעיתים כלונסאות שמגיעות לשכבת קרקע נושאת יציבה.
- מי תהום גבוהים: משפיעים על עיצוב המרתף, הצורך בבידוד לחות ולעיתים בדרישה לבצע קירות דיפון שמסוגלים לעצור כניסת מים לחפירה.
- קרקע מילוי: אדמה שנערמה באופן לא מבוקר (לדוגמה, בשטח שבנה עליו אדם בעבר) דורשת חיזוק או עקיפה בעזרת יסוד עמוק.
- קרקע נפיחה: חרסיות מתנפחות עם מים ומתכווצות ביובש. יסוד שלא מתחשב בתנועה הזאת יסדק.
- חללים תת-קרקעיים: נפוצים באזורים מסוימים בישראל, דורשים חיזוק מיוחד של היסוד.
כל אחד מהממצאים האלה עשוי לשנות את סוג היסוד, את עומקו ואת עלות הביצוע. לכן גיאוטכניקה טובה בתחילת הפרויקט חוסכת הפתעות יקרות בשלב הביצוע.
קידוחי ניסיון מקצועיים עם צדוק קידוחים
צדוק קידוחים מתמחים בביצוע קידוחי ניסיון לסקרי קרקע לפני בנייה, לצד שירותי קידוח נוספים כמו כלונסאות, קירות דיפון וקידוחי CFA. הצוות מפעיל ציוד קידוח מקצועי המאפשר גישה גם לשטחים צרים ומוגבלים שמכונות קידוח רגילות לא מגיעות אליהם.
אם אתם בתחילת תהליך בנייה ורוצים לדעת מה נדרש בשטח שלכם, ניתן לפנות ישירות לצדוק קידוחים לתיאום סקר קרקע. ראו גם את דף קידוחי הניסיון וסקר הקרקע לפרטים נוספים על השירות.